​

אני יושבת בלשכת השופט,  

בוהה בארגזי התיקים שמונחים אחד על השני

והם מחזירים לי מבט קשוח חזרה

וכמו אומרים: "אנחנו לא הולכים לשום מקום..."

​

מבינה שנגזר עלי למלא את שעות היום שלי

בכתיבה אינסופית על מלחמות ומאבקים

שעד לפני כמה שנים

עוד היו הצהרות והבטחות אהבה תחת חופת השמיים

​

הפנטזיונרית שבי כאבה כל סיפור וכל זוג שנפרד

העורכת דין שבי רצתה לכסח שם כל פעם מישהו אחר

והלב שלי...

הלב שלי תמיד היה עם הילדים.

​

בכל פעם שילד או ילדה

היו נכנסים בשקט ללשכת השופט

מתיישבים בכסא,

כמעט נעלמים בתוכו

​

הלב שלי היה מחסיר פעימה

אל מול עוצמת השבר שלהם

ושם, בשקט בשקט

צמחה בי התשוקה

להעצים ילדים, ללמד אותם לאהוב עצמם

ולגלות את הכוחות האינסופיים הקיימים בתוכם.

​

יצאתי לדרך חדשה

קפצתי לים של אי וודאות, עם ידיעה אחת 

שאני רוצה לתת לילדים כלים לתקשורת טובה יותר עם עצמם ועם הסביבה

וכך פיתחתי את המודל הייחודי "המגשרים הצעירים"

​

התאהבתי בהדרכה, 

ואני משלבת את כל העולמות שלי יחד, לילדים ובוגרים

ומנחה סדנאות קבוצתיות ואישיות הכוללות

יצירה אינטואטיבית, מיומנויות קשב, מדיטציות, ניהול קונפליקטים,

תהליכי אימון תודעתי וחיבור לאינטואציה